עצום את עינייך וראה.
דמיין מישור ארוך וחלק, צהוב זוהר.
השמיים מעליך הם ירוקים, מבהיקים. השמש שקבועה בשמיים היא תכולה בוהקת, ניאון.
דמיין לך שאתה מניע את רגלך.
אתה צועד צעד, ועוד צעד, עד שאתה מתחיל לרוץ. אתה רץ ורץ, בקלילות.
דמיין לעצמך שאתה מגיע לנהר.
הנהר כחול זך, כמו השמש, ומשהו בו דמוי זכוכית, גביש. אתה כורע ברך וטובל אצבע בנהר. סימן הגלים שאתה יוצר נמתח וממשיך במורד הנהר, רוחש. אתה טובל ידך במים, מרים אותה ושותה. המים זולגים בגרונך, מעוררים.
דמיין לעצמך שהנהר ממשיך בכל כיוון, עד הסוף.
אתה נכנס למים. אתה מתחיל לשחות, וצולל אל תוך המים בעדינות.
דמיין לעצמך שיש דגים מסביבך.
הדגים אדומים, בוהקים. אתה שולח את ידך ונוגע באחד מהם. הוא מביט בך בעיניים תמהות, כשואל על מה ולמה נגעת בו. אתה מצייר גל על עורו והוא מבין וממשיך לשחות. יותר ויותר דגים מקיפים אותך, צבעיהם הופכים בוהקים יותר ויותר. הם רבים עד כדי כך שהם נדמים כגוש אחד, גלי ומהורהר. הם מרימים אותך אל מעל פני המים.
דמיין שאתה רואה את סוף הנהר.
הוא חודר לאדמה בקלילות, נספג בה. הדגים נעלמים במקום המפגש, ואילו המים מאדימים.
אתה עולה על האדמה שוב.
עצום אתה עיניך ושמע.
דמיין צליל חד ומתמשך.
נוספים לו שני צלילים נוספים, בעלי גוונים שונים. הם תואמים ומשתלבים זה בזה.
שלושת הצלילים מתחברים בהרמוניה.
דמיין נגיעה קלה של צליל בקצות עצביך.
הצליל חוזר, שוב ושוב. הוא מאיץ עד לנקודה ואז שוטף ברגש את דמיונך.
דמיין לעצמך צליל קצוב ומשרה.
גון הצליל דומה לאחד מהקודמים, אך יותר קטוע ועם זאת מתמשך. הפרעה חלה בצליל. היא נמשכת לעד.
מתחזקת ומתנערת טיפות טיפות.
דמיין לעצמך צליל חופשי, חסר כל רסן ועכבה.
גלים רצים על הצליל והוא נשפך אליך מכל כיוון. זה אינו צליל רגיל. הצליל נמשך ושאר הצלילים נעלמים.
דמיין לעצמך צלילים נכנסים ויוצאים.
הם שבירים. אתה יוצר שינוי בגל, בלתי מובן אך מושלם כהכל. אתה מעצב גל נוסף, מובן יותר. הצלילים הולכים ורבים, עד שהם משתלבים זה בזה ויוצרים צליל שסוחף אותך בחזרה אל עולם הצלילים האחרים.
דמיין שהצליל נגמר.
הוא משתלב בצלילים האחרים ומשנה אותם למשהו אחר, הצלילים השבירים נעלמים בזרם הצלילים הישנים.
אתה חוזר אל הרמונית שלושת הצלילים.
עצום את עינייך וחוש.
דמיין מגע ארוך ומצופה.
מגע קסום נוסף לו, ועוד אחד. הם מעניקים לך תחושה שונה, כל אחד ואחד מהם.
דמיין מגע זכוכיתי, נקודתי, זורם משהו.
המגע שב ומופיע, מתייצב על קו מתוח ונוקשה.
דמיין מגע נוזלי, אוורירי מעט.
הוא דומה למגע הקסום, אך חסר קסם משל עצמו. אתה נוגע בו ויוצר תחושה חדשה, קרירה. היא נגמרת במחר.
דמיין לעצמך שהמגע נמשך לעד.
לפתע אתה חש את אותו מגע בכל גופך. אתה מאבד כל תחושה אחרת, אך זו נפלאה לכשעצמה.
דמיין לעצמך מגע רך ומסתלסל.
אתה חוזר אליו בתקווה, רשומת אהבה. אתה נוגע בו שוב ושוב. המגע עוטף אותך בשוויון. אז אתה חש שוב את המגע הקודם, הישנוני.
דמיין שהמגע נפסק.
התחושה נטמעת בישנות, האהובות ומחדש אותן. המגע הרך נעלם.
אתה חוזר אל אותו מגע מוכר וקליל.
עצום את עינייך והרח.
דמיין ריח לימוני, קוצני.
ריח קריר נוסף לו, וריח אחר רענן, כשל אש.
דמיין ריח שקוף, בלתי מורגש כמעט.
הוא מתקשה וחודר להכרה.
דמיין ריח צלול ואוורירי, דומה לריח מים, אך שונה.
הריח קריר גם הוא אך שקוף יותר. אתה משנה את ריחו והופך אותו לחד יותר, ברור לאף.
דמיין לך שהוא משתלט על קו ביקומך.
פתאום אתה מריח רק אותו והוא מכה בך ומשתלט על מחשבתך.
דמיין ריח חדש של עץ לא ידוע בשלכת סתיו מושלם.
הריח מושך ומזכיר לך את ביתך. אתה שואף אותו לקרבך שוב ושוב, עד שאתה מריח רק אותו. כשאתה מגיע לשיא אתה מריח דברים אחרים שוב.
דמיין שהריח הורח עד תום.
הריחות הקודמים חוזרים ואתה מקבל אותם כחידוש נעים.
אתה חוזר אל הריח המנומנם והביתי.
עצום את עינייך וטעם.
דמיין חמצמצות קרירה בשפע.
טעם מלח מתוק ופלפל אש.
דמיין טעם של אדיי מים.
טעם של טיפות גשם חודר.
דמיין טעם של לבה, נוזלית.
טעם של נשיקה, אתה מעניק לו טעם משלך בזיכרון נשיקתך האחרונה.
דמיין טעם שאין בו דבר פרט.
טעם אותו עד שלא תחוש בשום טעם אחר. עד שלא תדע עוד טעם מהו.
דמיין טעם תה חדש.
הטעם מוכר באופן מוזר ומפליא מעט. אתה חוזר וטועם עד שתכיר רק אותו. אתה טועם וטועם עד שאתה חש בגוונים האחרים סביבך.
דמיין שהטעם אבד.
טעם אחר חודר אליך והוא זכור לך ממקום כל שהוא. אתה נזכר שטעמת אותו לא מזמן, בחוץ.
אתה נהנה לשוב ולטעום את אותו טעם ישן, שזכור לך שאהבת.
פקח את עינייך וחיי.