כתב "Legolas"

 

הכרתי את זהרה לראשונה במפגש הראשון שלי בקהילה, באוגוסט 2001. אני ואסף היינו בטוחים שהיא ודניאלה הראל שגם הגיעה למפגש, הן אחיות, ורק כעבור זמן מה הבנו שלא.

מאז יצא לי להכיר בחורה מדהימה, עם יצירתיות, תחומיי עניין רבים וחיוך שתמיד היה עליה, שגרם לאנשים סביבה גם להיות שמחים. היא תרמה מאוד להתהוות החברתית של הקהילה בתחילת דרכה, וגם בפורום העתיד באורט יש הרבה הודעות נפלאות שלה.

אכן זה הפסד גדול, והפסד כואב.

 

כתב עמיאל פ.

 

את זואי בראון לצערי מעולם לא פגשתי בפועל אבל שוחחתי איתה רבות באמצעות האתר ולפני כשנתיים נוצר ביננו קשר באמצעות תוכנת מסרים שדרכה שוחחנו בהזדמנויות שונות (תמיד באופן קטוע ולא רציף). אני זוכר שדיברנו ארוכות על המחלה שלה וההתמודדות שלה איתה, על אהבתה לספרים ולבישול ועל עוד נושאים רבים. היא היתה סקרנית ובעלת דעה ברורה ומפוכחת כמעט על כל נושא אפשרי. הערכתי מאוד את העבודות שלה וניסיתי לעודד אותה לממש את כשרונה האמנותי, לא הבנתי עד כמה היתה המחלה שלה חמורה והיא מצדה לא טרחה להבהיר את זה מעולם. אני זוכר שהיא תמיד התייחסה אל המחלה שלה ללא דרמות כלשהן אלא פשוט תיארה אותה בצורה הלקונית ביותר באומץ ובאצילות. היא תחסר לי מאוד. ת.נ.צ.ב.ה.

 

כתבה "borgol"

 

תפסתי את הדיון בחצי עין, ואז תפסתי את הפרצוף בשתי ידיים.

 

 

אין לי מילים.