כתבה"booksmeller"

ב-flickr

RIP, Zohara.

1984-2008

Yesterday, at 10am, my friend of many years, have lost to the battle of cancer.

I love you.

I'm sorry. 

-still digesting

-still shocked

-still angry

-still guilty

//photo taken 3 years ago. we were suppose to meet up but it was so so so steamy hot outside, i told her i'd rather meet her some other day. she finally convinced me [Zohara always managed to convince me of things! A quality very few people I know have] to take the bus on that steamy day to rabin square, where we had a cup of coffee and cookies at the bookworm store. I'm glad I did.

כתב אילן אשכולי ("kilroy_il")

ב-LIVEJOURNAL

לא הכרתי את זהרה צעירי.
אבל הכרתי את דמוסתנס או כמו שאהבנו לקרוא לה – דמו.
בימים ההם של ראשית הפורומים באינטרנט וההתלהבות הראשונית שלנו מהסתתרות מאחורי כינויים. הרי שהתחלנו כולנו בפורום מדע הבדיוני שלIOL מאותה עמדה, כולנו בעלי השפעה זהה על האחרים (בהתאם ליכולת הרטורית של כל אחד) אבל מין, גיל וניסיון חיים לא היו חלק מהמשוואה.
ונערה צעירה בת כ15 הייתה בעלת מעמד זהה לכך של סטודנט בשנות העשרים לחייו או עורכי דין בני שלושים ואפילו אספני ספרים מבוגרים עם ילדים משלהם.
ואנו שבמשך שנים הרגשנו מבודדים בחברה סביבנו, מצאנו זה בזה את תאומי הנשמה והפכנו למעין משפחה. עד היום כשמישהו מתלונן על קליקות פנימיות בין החובבים אני מנסה להסביר לו שמדובר בסופו של דבר באנשים האלו שחיפשו אחד את השני ומצאו חברי נפש.
בתוך המשפחה הזו הייתה גם דמו.
רק כשהתחלנו להיפגש בכנסים פנים אל פנים גילינו שמאחורי השם דמוסתנס הסתתרה נערה צעירה ושקטה עם חוש הומור ביישני.
בתור אחת מהצעירות שבחבורה היא אומצה על ידי כולנו למשפחה המוזרה הזאת ולמרות שבשנים האחרונות היא התרחקה קצת מסיבות ברורות היא נותרה חלק מהמשפחה הזאת.

אחרי שבוג'י גררה גם אותי לתוך עולם הבלוגים, שמחתי לגלות את דמו שם ולקרוא על חוויותיה ושמחותיה. הרבה פחות שמחתי לגלות את הצד הקודר של חייה בדמות המחלה שהיא נאבקה בה ושנדמה היה כאילו היא מתגברת עליה לבסוף.

איבדנו השבוע אחות קטנה וזה כואב נורא.

יהי זכרה ברוך.

כתב רמי שלהבת

ב-"בלי פאניקה"

את זהרה הכרתי לראשונה בפורום מדע בדיוני ב-IOL, בו היא נהגה לבקר תדירות יחד עם חברתה חמוטל (ארגמן) – שתי נערות חביבות, מלאות חיים ומוכשרות להפליא. תחת הכינוי דמוסתנס (אותו לקחה מכינויה של נערה בספר ”המשחק של אנדר“, ושלמדה רק בדיעבד שדמוסתנס המקורי, הדמגוג המפורסם, היה גבר), היא החלה את פעילותה בפורום במרץ רב, עם קסם אישי והרבה תבונה ובגרות.

בשנים הבאות ליווינו אותה עם התקדמות לימודיה בשדה בוקר, וזהרה נהגה להגיע כמעט לכל מפגש פורום או פעילות חובבים שהתקיימו בשנים ההם בפורום אורט (יורשו של פורום IOL), בקהילת טולקין ובוודאי גם בכאלה שבהם לא הייתי שותף. גם בכנסים היא הייתה תמיד, לא פעם כמתנדבת.

אחרי גיוסה היא עברה לגור במרכז, אך במקביל התרחקה במקצת מהקהילה. פה ושם קיבלתי ממנה איורים לסיפורים שפרסמתי ב“בלי פאניקה“, אך הקשר הפך מרוחק יותר ותכוף פחות. בכנס ”עולמות“ האחרון שמחתי מאוד לראות אותה שבה להתנדב אחרי היעדרות ארוכה, והופתעתי לראות אותה הולכת לאט עם מקל. כששאלתי, היא סיפרה לי בקצרה על המחלה שבה לקתה, וכיצד החלימה ממנה. ב“פנטסי.קון“, לפני כחודש וחצי בלבד, עוד הספיקה לבנות את אתר הכנס. אתמול התברר שהמחלה גברה עליה למרות הכל.

זהרה נפטרה, והלב כואב. ב“בלי פאניקה“ נותרו מאחוריה האיורים המקסימים שהכינה לבקשתי לחמישה סיפורים. כשרון גדול, אישיות מקסימה, ואבדה עצומה.

יהי זכרה ברוך.

מתוך מטא-טולקין

ב-‏14 באוקטובר 2008, הלכה לעולמה זהרה צעירי בגיל 24, לאחר התמודדות ארוכה עם מחלת הסרטן. בני משפחתה ומוקיריה פתחו אתר לזכרה ובו דברים שכתבו עליה חבריה, תמונות וכמובן שלל היצירות שהפיקה בשנות חייה המעטות.

מגיל צעיר אהבה זהרה לצייר וליצור בחומרים שונים. בשנת 2008 אף התקבלה ללימודי תקשורת חזותית במכללת שנקר, אך מותה מצא אותה לפני שהספיקה להתחיל בלימודיה. היא ציירה לא מעט סקיצות של דמויות מתוך הספרים של טולקין, ולעיתים גם נחה עליה מוזה לכתיבת סיפורים קצרים, כדוגמת 'ריבוי הלגולסים' שניתן למצוא באתר קהילת טולקין.

ציור של זהרה - גלאורונג הדרקון

זהרה הייתה בחורה מאוד סקרנית, נבונה ומקסימה, אבל יותר מכל היא התגלתה כיצירתית מאוד. היא הייתה פעילה בקהילת טולקין עוד מתחילתה, ותרמה רבות להתהוות החברתית שלה בשנותיה הראשונות. ניתן למצוא הודעות של זהרה בפורום הישן עוד מתחילת שנת 2000.

זהרה הייתה מאוד פופולארית בקהילה הטולקינאית. היא הייתה ידועה בכינוי שהיא בחרה לעצמה 'דמוסתנס', או כפי שכינו אותה חברי הפורום, 'דמו'. היא הייתה אחראית לחלק מן הטיולים שיצאנו אליהם. היא גם מאוד אהבה את השירים ביצירות השונות של טולקין ולקחה חלק פעיל בדיון אודותיהם.

בקהילה קיבלו בצער רב את הבשורה המרה על מותה. רק כמה חודשים לפני כן עוד שתינו ונהנינו במסיבה שערכו לכבודה החברים, לכבוד שובה חזרה למרכז הארץ.

יהי זכרה ברוך.

זהרה במפגש טולקינאי