The lonely troll he sat on a stone

And sang a mournful lay;

O why, O why must I live on my own

In the hills of Faraway?

My folk are gone beyond recall

And take no thought of me;

Alone I’m left, the last of all

From Weathertop to sea.


הטרול הבודד ישב לו על סלע

וזימר מין שיר עצב עגום;

מדוע, מדוע אני חי לבד,

במקום מרוחק ועלום?

בני עמי הלכו רחוק לבלי שוב,

ואינם מקדישים לי בכלל מחשבות

נותרתי לבדי, היחיד מאחור

בין הים לפסגת הרוחות.


“I steal no gold, I drink no beer,

I eat no kind of meat;

But people slam their doors in fear,

Whenever they hear my feet.

O how I wish that they were neat,

And my hands were not so rough!

Yet my heart is soft, my smile is sweet,

And my cooking good enough.”


איני גונב זהב ולא שותה בירה,

וגם בשר אינני אוהב;

אך אנשים בכל זאת פוחדים מפני,

ומסתתרים כשאני מתקרב.

הו הלוואי שהם היו נחמדים,

וגסות לא היו ידי!

כי לבי רך וטוב, חיוכי כה מתוק,

ובישולי טוב למדי."


“Come, come!” he thought, “this will not do!

I must go and find a friend;

a-walking soft I’ll wander through

the shire from end to end”.

Down he went, and he walked all night

With his feet in boots of fur;

To Delving he came in the morning light,

When folk were just astir.


He looked around, and didi he meet

But old Mrs. Bunce and all

With umbrella and basket walking the street;

And he smiled and stopped to call:

“Good morning ma’am! Good day to you!

I hope I find you well?”

But she dropped umbrella and basket too,

And yelled a frightful yell.


Old Pott the Mayor was strolling near;

When he heard that awful sound,He turned