אישה עומדת על הבימה, בפינה הימנית מקדימה. מלאה, בעלת שיער מתולתל, פזור, לבושה שמלה צבעונית ארוכה.
בצדה השני של הבמה, משמאל, יושב המשורר ליד פסנתר.
הוא מנגן והיא שרה:
אני זוכרת, איך נראית לי כה גבוה
את מבטך המבין והמנוסה
כן, אני זוכרת; עוד יכולה לשמוע
את קולך המהוסה
את קולך המהוסה
את קולך ה-
המשורר (עומד לפתע, מואר בפסים, כאילו עומד מול חלון בעל תריסי פלסטיק):
איפה את,
איפה את עכשיו
אני שואל את עצמי
כוס הקפה ביד
מול חלון
התריס פתוח
הלואי שהיה חורף.
מה לא הייתי נותן בשביל סוודר
מה לא הייתי נותן בשבילך.
וידאו: אישה לבושה בבגד ים, שערה אסוף בכובע ים, עומדת על המקפצה בבריכה מקורה, מתכוננת לזנק. היא נמתחת, מתכופפת ומזנקת אל המים בקפיצת ראש. נשמע קול "ספלאש" חזק.